ורנבסקי נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לעיין מחדש בהחלטת המזכירה הראשית, מיום 13.12.11, בעניין קביעת שיעור הערבון, בגדר הליך של בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא, בערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל. בית המשפט מתבקש לפטור את המבקש מהפקדת הערבון, בשל היעדר יכולת כלכלית ולחילופין, להפחית משיעורו.

כפי שנטען, הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, יש לראות בה כ-"מעין ערר " (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי – מהדורה עשירית – ע' 652-653) על החלטת המזכירה הראשית, כ קבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות ") , מיום 13.12.2011, לפיה, נדרש המבקש להפקיד ערבון בסכום של 7,500₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה , ערעור על החלטת המזכיר הראשי של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון , על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נסטל נ' בר-נוי , פד"י מה(5)83, 86ג) ובמקרים המתאימים, אף ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח הנטען בבקשה שהוגשה ולאחר קבלת תגובת המשיב והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות. המשיבה מתנגדת לבקשה, בעיקר, נוכח סיכויי ההליך הקלושים.

לאחר ששקלתי את השיקולים הדרושים, להכרעה, הגעתי לכלל המסקנה, כי יש לדחות את הבקשה לפטור מהפקדת ערבון. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, שוכנעתי, כי יש מקום להתערב בהחלטת המזכירה הראשית ולשנות מקביעתה, לעניין שיעורו , להפחיתו ולהעמידו על סך של 3,000 ₪ בלבד.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור . השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של הליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס נכסים , טרם פורסם , 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים , ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בגדרם של שיקולים לעניין שיעור הערבון עשויים לבוא גם שיקולים נוספים כגון חשיבותו ומשמעותו של ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות וכדו' (ראה עניין ורנר , שם).

בעניין זה נקבע , כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר בעקבותיו פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור ( בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר , טרם פורסם, 3.10.2011, עניין ורנר , שם ). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף , כי אין באפשרות ו להיעזר בסביבתו קרובה לשם גיוס כספי הערבון. זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ויש להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט , פורסם במאגרים, 22.08.2010) .

במקרה דנן , הנני מוכן להניח לטובת המבקש, כי מצבו הכלכלי אינו בין המשופרים, (כעולה מהתצהיר שצורף בתמיכה, על נספחיו). יחד עם זאת, אין במצבו הכלכלי הקשה, לכשעצמו, כדי להקים עילה מספקת לפטור מלא, כאמור, הגם שזה מהווה שיקול רלוונטי במסגרת השיקולים הנוגעים בעניין.

לפיכך , לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, הנחזים להיות נמוכים, נוכח טיבו של ההליך וההלכה הנוהגת, לעניין ערעור "בגלגול שלישי" , נחה דעתי, כי יש להעמיד את הערבון על סך של 3,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

משה בר-עם, רשם

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: